הפחד הוא קוטל הבינה

"" I must not fear. Fear is the mind-killer. Fear is the little-death that brings total obliteration. I will face my fear. I will permit it to pass over me and through me. And when my fear is gone I will turn and face fear's path, and only I will remain. "

פרנק הרברט, חולית

אין כח חזק יותר ששולט בהתנהגות ובתפיסה שלנו כמו פחד. אין יצור בעולם הזה שלא חש את התחושה הקרה הזו, שמטפסת בזחילה מצמררת במעלה עמוד השדרה, משחררת נהרות של אדרנלין ומשאירה אותך דרוך ומוכן או הלום ללא יכולת תזוזה. פחד זה ההישרדות – מה שמשאיר כל יצור בטבע בחיים, עוזר לשמור מרחק מדברים שעלולים לפגוע. רוב הפחדים, כמו אינסטינקטים אחרים, מוטבעים בגנים שלנו מלידה, אם כי הסביבה הבטוחה בה אנו בני האדם המודרניים חיים מקהה באופן רציני את האינסטינקט הזה
.  

החיים שלנו, לפחות בעולם המערבי, מושתתים על מציאות פחד, שמקורו בדת. כבר לפני אלפי שנים אנשים הבינו שהדרך הטובה ביותר לשלוט בהמונים היא על ידי פחד ושררה, ולא על ידי הקשבה ופתיחות. דוגמא שקרוב לליבנו היא הדתות המונתאיסטיות – ישנו הבדל ברור בין טוב לרע, בין עשה ואל תעשה. הטרמינולוגיה היא כוחנית, דראקונית ואינה משתמעת לשתי פנים – אם תעשה מה שאומרים לך תגיע לגן עדן, תחטוא ותגיע לגיהנום. ברוב הגדול של המקרים בסיס האמונה אינו היופי שברעיון האמונה, אלא פחד. בסיס החינוך מלידה הוא ייראה מכח גדול יותר ששולט בהכל, וצורך בלתי נלאה לעשות הכל על מנת לא לעורר את זעמו. בעצם זה נשללת מהאדם הזכות הבסיסית לבחור באמונה שמתאימה לו, ולתכחש לרגשות, המאווים והחפים שהופכים אותו למי שהוא.

מה שלא עושה הדת משלימים המנהיגים שלנו, שתמיד יעדיפו את השיטה הקלה והפחדנית של איומים מנופחים וחסרי שחר על פני שיטת ההסברים וההגיון. לאורך השנים שליטים מכל צידיי המתרס והקשת הפוליטית, "מוארים" יותר ומוארים פחות, השתמשו בפחד על מנת לשלוט, והמתקדמים שבהם אף הצליחו לחשל את הפחד האמורפי הגולמי לכדי חרב של שנאה, שהצליחה "להצדיק" במוחות ההמונים מעשים נוראיים ופשעים מחרידים כנגד האנושות.

לא מאמינים באלוהים ולא מקשיבים לפוליטיקה? אל דאגה. התקשורת תשלים לכם את תחושת הלחץ והחרדה שחשבתם שברחתם ממנה. בין אם בחדשות בהם תופצצו בתמונות ומסרים של אלימות ושנאה, ובפצ"מרים בלתי נגמרים של פרשנויות ואיומים שלא היו מביישים את רוברט לאדלום, בין אם זה תכניות תחקיר, בהם אתה חשוף לכל הדברים שעלולים להרוג אותך, ודברים שמחסלים אותך בזה הרגע, ובין אם זה פרסומות או "הודעות מרגיעות ו/או חינוכיות" לציבור.

רצח כל שבע דקות, איומים גרעיניים, גל אנטישמיות ברחבי העולם, הקטבים נמסים, אסטרואידים מאיימים כל הכוכב, סכנה מיידית מהתלקחות שמש, מטען נפץ, חטיפת מטוס, קפה גורם לסרטן, גניבת איברים, חטיפה מאמצע הרחוב, שודדים קשישים, שודדים ילדים, שודדים נשים בהריון, איום תמידי של מלחמות העולם התחתון ועוד דברים רבים וטובים

בסופו של יום, במציאות הקולקטיבית, אין הגיון. אין פרופורציה. יש רק פחד.

ויש נוחות בפחד. לא צריך לחשוב יותר מידיי, כל כך עסוקים בבהתמכרות אסקפיסטית לשדים ענקיים וחסרי פרופורציות, כך שאפילו לא צריך להתמודד עם הדברים המפחידים באמת, כמו להיפגע, להתמודד עם השדים הפרטיים או להיות לבד.

הפחד הגדול ביותר שלי מאז ומתמיד היה להיות לבד. למרות שיש בסיס חזק ביותר לחשש הזה, הוא היה קיצוני ונטול הגיון ושלט בי באופן חזק מאד לאורך שנים, תוך השמדת כל הזדמנות לשקט ואושר. הפחד הניע אותי לעשות מעשים נמהרים ולעיתים לא מכובדים ולא נעימים שיבטיחו את השארותם של אנשים מסויימים לידי, וגרם לי להשלים עם דברים שכיום לא הייתי מוכן להשלים איתם בעד שום הון שבעולם. פחדתי מעצמי, ולכן פחדתי להיות לבד.

אני מאמין בטיפול בשוק. אני מאמין שצריך לתת כאפה רצינית לבעייה, לטלטל את ההוויה עצמה ולהתמודד עם מלוא עוצמתה של המפלצת – בסופו של יום הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פחד היא כמו שמתמודדים עם כל תהום אפילה ומאיימת – מסתכלים לתוכה ומקווים לא למצמץ. לפעמים זה עובד, ולפעמים אתה כמו צבי שלא עושה דבר חוץ מלהסתכל בעינייים פעורות והמומות בפנסים שמקדימים את מכת המוות שמביאה לסופו. החיים אינם נטולי סיכונים. וזה דבר טוב, כי איפה שיש סיכון, יש תמיד אפשרות לרווח.

 אני מדבר מתוך נסיוני שלי – כך נפתרה רובה הגדול של חרדת הנטישה שלי –  חייתי בתוך קשר שבו כל כך פחדתי להישאר לבד עד שבסופו של דבר מצאתי עצמי מוגלה למקום מרוחק ובודד לגמרי בתוך הזוגיות. הלבד הזה, שהטיל את צילו הענקי והמאיים עליי וכרסם בי ליותר משלושה חודשים, הקהה לבסוף את הפחד, עד שלמדתי שלהיות לבד זה לא כזה נורא. הכליאה בתוך הלופ המסחרר של הפחד מלהיות לבד זה הדבר שבסופו של דבר שבר את השלשלאות שהחזיקו אותי דומם במקום.

שלא תבינו לא נכון, אני עדיין מפחד. אבל בפרופורציה. בסופו של דבר, אין יצור חי ביקום שהוא נטול פחד - אומץ הוא לא העדר הפחד, אלא הפעולה למרות נוכחותו.